בן לוטה והרמן, נולד ביום כ"ה בחשוון תר"ץ (18.11.1919) בעיר גטינגן, גרמניה. בעירו סיים בית-ספר תיכון וכחבר תנועת "הבונים" השתלם כמכונאי-חשמלאי לקראת חיי עבודה בארץ- ישראל. הצטרף למחנה-הכשרה של "עליית-הנוער", ומשלא ניתן לו רישיון-עלייה בגלל ראייתו הלקויה, יצא עם משפחתו בשנת 1937 לעיר סאנטיאגו בירת צ'ילי. במאמציו נוצרה שם ב- 1939 תנועת-נוער, "קדמה", שהצטרפה אחר-כך לתנועה העולמית של "השומר הצעיר". הוא השתתף בייסוד הכשרה חלוצית, עבד בה בשנים 1945 - 1947 וביוזמתו הוקם במשק החקלאי מפעל מפותח של מסגריה מדויקת. בסוף חודש יולי 1947 הגיע עם רעייתו לארץ בקבוצה הראשונה של חלוצי צ'ילי והם הצטרפו לנגבה, לגרעין הראשון של החלוצים עולי אמריקה הלטינית.

בנגבה התאמן ב"הגנה" ומיום פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בפעולותיה. הוא התנדב ללוות משאית בנסיעה הכרחית לקיבוץ גת ובדרך חזרה נפל ליד כרתיה, ביום כ"ג בכסלו תש"ח (6.12.1947). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה. בנו נולד כחצי שנה אחרי נופלו.